משיב הרוח : מזמור כ"ב – כיתת שירה, תשפ"ה

תקציר:
לַמְנַצֵּחַ‭ ‬עַל‭ ‬אַיֶּלֶת‭ ‬הַשַּׁחַר‭, ‬מִזְמוֹר‭ ‬לְדָוִד אֵלִי‭ ‬אֵלִי‭ ‬לָמָה‭ ‬עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק‭ ‬מִישׁוּעָתִי‭, ‬דִּבְרֵי‭ ‬שַׁאֲגָתִי במילים‭ ‬אלו‭ ‬פותח‭ ‬המשורר‭ ‬את‭ ‬מזמור‭ ‬כ‭"‬ב‭ ‬בתהלים‭, ‬ובמילים‭ ‬הללו‭ ‬פתחנו‭ ‬את‭ ‬מפגשי‭ ‬מחזור‭ ‬כ‭"‬ב‭ ‬של‭ ‬כיתת‭ ‬השירה‭ '‬מזמור‭' ‬של‭ ‬מַשִּׁיב‭ ‬הָרוּחַ‭. ‬המילים‭ ‬הללו‭ ‬המשיכו‭ ‬להדהד‭ ‬בקבוצתנו‭ ‬לאורך‭ ‬השנה‭ ‬כולה‭, ‬שנה‭ ‬נוספת‭ ‬של‭ ‬מתח‭ ‬וקושי‭, ‬גילויי‭ ‬גבורה‭ ‬ומסירות‭. ‬שנה‭ ‬שנייה‭ ‬של‭ ‬מלחמה‭.‬ גם‭ ‬פסוקי‭ ‬התקווה‭ ‬וההודיה‭ ‬שבהמשך‭ ‬המזמור‭ ‬ליוו‭ ‬אותנו‭, ‬מתוך‭ ‬מצוקות‭ ‬היחיד‭ ‬והרבים‭, ‬לשאת‭ ‬פנינו‭ ‬לישועה‭. ‬חשנו‭ ‬שהמציאות‭ ‬הנמשכת‭ ‬של‭ ‬חוסר‭ ‬הוודאות‭ ‬מביאה‭ ‬כל‭ ‬חברה‭ ‬וחבר‭ ‬בקבוצה‭ ‬להתמסר‭ ‬יותר‭ ‬לתהליך‭ ‬האישי‭ ‬והקבוצתי‭ ‬שבמפגשי‭ ‬הכיתה‭. ‬ בבואנו‭ ‬לאסוף‭ ‬מפירות‭ ‬הכיתה‭ ‬לגיליון‭ ‬זה‭, ‬ניכרות‭ ‬תוצאות‭ ‬המאמץ‭ ‬של‭ ‬המסע‭ ‬המשותף‭, ‬שבו‭ ‬נתגבשו‭ ‬עוד‭ ‬ועוד‭ ‬קולות‭ ‬השיר‭ ‬של‭ ‬כל‭ ‬השותפות‭ ‬והשותפים‭ ‬בו‭. ‬כמנחי‭ ‬הכיתה‭ ‬אנו‭ ‬מתרגשים‭ ‬בכל‭ ‬פעם‭ ‬מחדש‭ ‬לחזות‭ ‬בפלא‭ ‬הזה‭ ‬ולהבין‭ ‬כמה‭ ‬הוא‭ ‬מצמיח‭ ‬אף‭ ‬אותנו‭, ‬בבחינת‭ "‬ומתלמידיי‭ ‬‮–‬‭ ‬יותר‭ ‬מכולם‭".‬ שורות‭ ‬אלו‭ ‬נכתבות‭ ‬בפתחה‭ ‬של‭ ‬שנה‭ ‬ותקווה‭ ‬חדשה‭. ‬כלל‭ ‬החטופים‭ ‬החיים‭ ‬שבו‭ ‬אל‭ ‬גבולם‭ ‬ואל‭ ‬משפחותיהם‭, ‬ואנו‭ ‬ממתינים‭ ‬לחללים‭ ‬החטופים‭ ‬שישובו‭ ‬לאדמתם‭. ‬קולות‭ ‬המלחמה‭ ‬נדַמו‭. ‬הכל‭ ‬עדיין‭ ‬תלוי‭ ‬על‭ ‬בלימה‭, ‬אבל‭ ‬נדמה‭ ‬שניתן‭ ‬לנשום‭ ‬עכשיו‭, ‬כבחתימתו‭ ‬הפלאית‭ ‬של‭ ‬המזמור‭:‬ יָבֹאוּ‭ ‬וְיַגִּידוּ‭ ‬צִדְקָתוֹ‭ ‬לְעַם‭ ‬נוֹלָד‭ ‬כִּי‭ ‬עָשָׂה‭.‬ סיומה‭ ‬של‭ ‬כיתת‭ '‬מזמור‭' ‬כ‭"‬ב‭ ‬חותם‭ ‬למעשה‭ ‬עשרים‭ ‬ושתיים‭ ‬שנים‭ ‬של‭ ‬כיתת‭ ‬השירה‭ '‬מזמור‭' ‬מאז‭ ‬היווסדה‭. ‬כמו‭ ‬בקסם‭ ‬כ‭"‬ב‭ ‬אותיות‭ ‬האל‭"‬ף־בי‭"‬ת‭, ‬נוצרו‭ ‬במהלך‭ ‬שנות‭ ‬קיום‭ ‬הכיתה‭ ‬אין־ספור‭ ‬צירופים‭ ‬מיוחדים‭ ‬ויפים‭. ‬מאות‭ ‬קולות‭ ‬חדשים‭ ‬של‭ ‬כותבות‭ ‬וכותבי‭ ‬שירה‭ ‬הצטרפו‭ ‬לחגיגת‭ ‬השירה‭ ‬בישראל‭ ‬והעשירו‭ ‬את‭ ‬הספרות‭ ‬העברית‭ ‬בקולם‭. ‬ -- מאתר ההוצאה.